האיום הכלכלי-חברתי על ישראל

עמוד זה מציג סקירה של אתגרי השורש הכלכליים־חברתיים-דמוגרפיים של ישראל כסיפור משולב, מהשינוי בעדיפויות הלאומיות של המדינה מאז שנות ה־70 וההשלכות על פריון העבודה, תשתיות, חינוך, הון אנושי, הוצאות ציבוריות, דמוגרפיה ובריחת מוחות הולכת וגוברת. הוא מראה כיצד המשק הישראלי נשען במידה הולכת וגוברת על מסד צר של אנשים בעלי מיומנויות גבוהות, בעוד שהשילוב של חינוך חלש ושינויים דמוגרפים מהירים מאיים על יכולתה של המדינה לקיים לאורך זמן משק של עולם ראשון, מערכת בריאות מתקדמת, וביטחון לאומי. הניתוח מסתיים במתווה ישראל 2.0, מסגרת בת ארבע אבני דרך המתמקדת במהפכות בחינוך, בעדיפויות התקציביות, בשיטת הממשל ובחוקה.
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל1 מתוך 22

שנות ה־70: נקודת המפנה של ישראל

הדרך לישראל של ימינו החלה בשנות ה-70, בעקבות תפנית בעדיפויות הלאומיות, מהתמקדות באינטרסים ממלכתיים לקידום אינטרסים מגזריים ואישיים.

עד שנות השבעים, הדגש התקציבי התמקד בעיקר בבניית תשתיות לאומיות שאיפשרו לישראל לסגור את פער הפריון הכולל עם מדינות ה-G7, ואף לעקוף אותן עד אמצע שנות ה-70; לבנות בתי חולים בקצב שהדביק את הגידול המהיר באוכלוסיית ישראל; להגדיל את הסגל הבכיר באוניברסיטאות המחקר בקצב שעלה על קצב גידול האוכלוסיה; ולפתח תשתית תחבורה שבה הגודש בכבישים היה דומה לממוצע במדינות אירופה הקטנות.

מאמצע שנות השבעים, הדגש התקציבי שיקף תת-השקעה בתשתיות פיזיות, במערכת הבריאות, בהשכלה הגבוהה ובהון האנושי הנדרש לשמירה על רמת חיים של מדינה מפותחת. התוצאות של שינוי הדגש משתקפות בתפנית לעבר התוואים הכלכליים-חברתיים המאפיינים את ישראל מאז ועד היום.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight

מאמצע שנות השבעים, הדגש התקציבי שיקף תת-השקעה בתשתיות פיזיות, במערכת הבריאות, בהשכלה הגבוהה ובהון האנושי הנדרש לשמירה על רמת חיים של מדינה מפותחת. התוצאות של שינוי הדגש משתקפות בתפנית לעבר התוואים הכלכליים-חברתיים המאפיינים את ישראל מאז ועד היום.

העמוד המלא כ-PDF

האיום הכלכלי-חברתי על ישראל2 מתוך 22

פריון העבודה בישראל: מעל כל מדינות ה-7G ב־1972, מתחת כמעט לכולן ב־2024

בשני העשורים וחצי הראשונים מקום המדינה, פריון העבודה בישראל – הכמות הממוצעת שמייצרים ישראלים בשעת עבודה, המשפיעה על השכר לשעה – עלתה לרמה גבוהה מזו של כל אחת ממדינות ה-G7.

בעקבות התפנית בעדיפויות הלאומיות באמצע שנות ה-70 התהפכה המגמה. ב-2024 פריון העבודה בישראל היה נמוך מזה שבכל מדינות ה-G7 למעט אחת.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל3 מתוך 22

כסף היה - העדיפויות הלאומיות השתנו

הוצאות ביטחון גבוהות במיוחד של ישראל מוצגות לעיתים קרובות כהסבר לחסר בהוצאה האזרחית במדינה. אולם באמצע שנות ה־70, כאשר ישראל ביצעה את התפנית אל המסלול הכלכלי-חברתי המאפיין אותה כיום, הוצאות הממשלה האזרחיות (כלומר בניכוי הוצאות הביטחון) היו גבוהות מהממוצע ב-OECD. במשך עשרות שנים, עד לשנים האחרונות שבהן העולם המפותח נכנס ל״מיתון הגדול״, ההוצאה האזרחית בישראל היתה גבוהה או דומה לממוצע ב-OECD.

הבעיה מעולם לא היתה מחסור במשאבים, אלא הסטת כספי ציבור, בידי מנהיגי המדינה, מסדרי עדיפויות ממלכתיים לטובת סדרי עדיפויות מגזריים ואישיים.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל4 מתוך 22

עוצמת הייטק, שבריריות מערכתית

התפנית בעדיפויות הלאומיות של ישראל יצרה חוסר איזון פנימי עצום. בעוד שפריון העבודה של 10% בלבד מהמועסקים (בהייטק) גבוה ב-22% מממוצע ה-OECD, פריון העבודה הממוצע של יתר 90% מהמועסקים בישראל נמוך ב-24% מממוצע ה-OECD.

20% בלבד מהעובדים מממנים 93% מכלל הכנסות מס ההכנסה (עליה של עשר נקודות אחוז מאז 2000), בעוד שמחצית מהעובדים עניים במידה כזו שאינם משלמים כלל מס הכנסה.

מדינה הנמצאת בעולם המפותח אינה יכולה להישען לנצח על מסד יצרני ופיסקלי צר כל כך.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל5 מתוך 22

הפער בין מה שמקבלים למה שמשלמים

משקי בית יהודים לא-חרדיים משלמים בממוצע יותר מסים משהם מקבלים בקצבאות ובשירותים ממשלתיים. התמונה מתהפכת בקרב ערבים, ובדגש מיוחד בקרב חרדים, המקבלים הרבה יותר ממה שהם תורמים.

ככל שקבוצות המאופיינות בתוצאות חלשות בשוק העבודה מהוות חלקים גדולים יותר ויותר מהאוכלוסיה, הנטל, על חלק האוכלוסיה הקטן יחסית, הולך וגדל ומאיים על היכולת העתידית הנדרשת למימון בריאות, חינוך, תשתיות וביטחון.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל6 מתוך 22

מבט במראה התקציבית – התאדות הממלכתיות

שווי הסובסידיות הציבוריות, ההנחות וההטבות שמקבלים החרדים גבוה מסך ההוצאה הממשלתית על אוניברסיטאות המחקר ובתי החולים – ועוד נותר סכום משמעותי שיכול היה לממן את הפעלתם של בתי חולים ואוניברסיטאות מחקר נוספים.

המשמעות היא שמשאבים הנדרשים להרחבת ההון האנושי, להגדלת היכולות של מערכת הבריאות ולהגברת החוסן הלאומי מוסטים לתמרוץ אי-עבודה ומניעת השכלה בסיסית. כך מחלישים את היסודות עליהם חייבים המשק והמדינה להישען בעתיד.

זוהי רק דוגמה אחת לכיוון שאליו הובילה התפנית בעדיפויות התקציביות את ישראל משנות ה-70 ועד היום.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל7 מתוך 22

מעטים שומרים את ישראל בעולם המפותח

יכולתה של ישראל להתקיים כמדינה מפותחת נשענת על מסד צר מאוד של הון אנושי. כ־3% בלבד מהאוכלוסיה – עובדי הייטק עם משלחי יד של הייטק, רופאים וחברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות המחקר – הם התשתית האנושית עליה נשענים מנוע הצמיחה הכלכלי העיקרי, מערכת הבריאות, והיכולת של המדינה להישאר בחזית הידע האנושי.

בשנים האחרונות, השקעות הון סיכון בישראל, כאחוז מהתוצר, היו יותר מכפליים מאשר בארצות הברית, ויותר מפי 15 מהממוצע של כל שאר מדינות ה-OECD. חלקו של המו״פ המקומי הממומן מחו״ל היה פי 13 מממוצע ה-OECD. שתי אוניברסיטאות ישראליות – אוניברסיטת תל אביב והטכניון – נמנות עם עשר האוניברסיטאות המובילות בעולם במספר בוגריהן שהפכו למייסדי חברות הזנק.

אך מצוינות זו תלויה במאגר קטן מאוד של אנשים בעלי מיומנויות גבוהות. הסכנה העיקרית היא שמתן חינוך בסיסי ברמה ירודה דווקא לקבוצות האוכלוסיה הצומחות בקצב המהיר ביותר, הולך ומכווץ את גודלו היחסי של המסד הנדרש כדי לחדש מאגר חיוני זה.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight

אך מצוינות זו תלויה במאגר קטן מאוד של אנשים בעלי מיומנויות גבוהות. הסכנה העיקרית היא שמתן חינוך בסיסי ברמה ירודה דווקא לקבוצות האוכלוסיה הצומחות בקצב המהיר ביותר, הולך ומכווץ את גודלו היחסי של המסד הנדרש כדי לחדש מאגר חיוני זה.

העמוד המלא כ-PDF

האיום הכלכלי-חברתי על ישראל8 מתוך 22

חינוך בתחתית העולם המפותח – כך ישראל מכינה את ילדיה לעתיד

הציון הממוצע של ישראל במתמטיקה, מדעים וקריאה במבחן פיזה האחרון (2025) נמצא קרוב לתחתית ה-OECD, כפי שהיה במהלך שני העשורים האחרונים. הממוצע הארצי היה נמוך אף יותר אילו היו נכללים בו הבנים החרדים שאינם לומדים כלל את החומר. בתי הספר מהזרם הממלכתי ומהזרם הממלכתי-דתי מדורגים מתחת למרבית מדינות ה-OECD. הישגיהם של דוברי הערבית בישראל נמוכים מאלה של מדינות רבות בעולם השלישי, ואף נמוכים משש מתוך שבע מדינות ערב שהשתתפו במבחן פיזה האחרון.

אף שישראל נמצאת קרוב לתחתית דירוג מדינות ה- OECDבממוצעים הארציים, פערי ההישגים בתוך המדינה הם מהגדולים ביותר ב-OECD. פערים גדולים אלה משקפים הבדלים עמוקים באיכות ההון האנושי המתפתח בקרב קבוצות אוכלוסיה וזרמי חינוך שונים.

אלה הכלים שכל אחת מן המדינות המפותחות – ובהן ישראל – מעניקה לילדיה לקראת התחרות העתידית שלהם כבוגרים בשוק העולמי והתחרותי. השילוב של ממוצע נמוך מאוד לצד אי-שוויון גבוה במיוחד בהישגים, יוצר איום ארוך טווח על הצמיחה הכלכלית והקיימות הפיסקלית של ישראל, תוך פגיעה בניידות החברתית והעמקת הפיצול החברתי במדינה.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight

אלה הכלים שכל אחת מן המדינות המפותחות – ובהן ישראל – מעניקה לילדיה לקראת התחרות העתידית שלהם כבוגרים בשוק העולמי והתחרותי. השילוב של ממוצע נמוך מאוד לצד אי-שוויון גבוה במיוחד בהישגים, יוצר איום ארוך טווח על הצמיחה הכלכלית והקיימות הפיסקלית של ישראל, תוך פגיעה בניידות החברתית והעמקת הפיצול החברתי במדינה.

העמוד המלא כ-PDF

האיום הכלכלי-חברתי על ישראל9 מתוך 22

מה שלא לומדים בילדות גובה מחיר בבגרות

כמעט כל בתי הספר החרדים בישראל מופעלים על ידי ארגונים פוליטיים המונעים מהילדים ליבת לימודים מלאה. העובדה שהם אינם כפופים לאותם סטנדרטים ארציים של פיקוח ועמידה בדרישות, כפי שחובה על זרמי החינוך האחרים, מקשה להעריך במדויק את רמת החינוך הניתנת במקצועות הליבה, במיוחד בקרב הבנים.

מחקר חשוב של בנק ישראל מצא שהסיכוי של בנים שלמדו בבתי הספר החרדים המופעלים על-ידי מפלגת של ש"ס לקבל תעודת בגרות, להיות מועסקים ולהשתכר שכר גבוה היה נמוך בהרבה מהסיכוי של ילדים בעלי מאפיינים דומים שלמדו ביתר זרמי החינוך העברי. הממצאים מבתי ספר אלה ממחישים את הנזק ארוך הטווח הנגרם כאשר מונעים מילדים לימודי ליבה.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל10 מתוך 22

העתיד כבר כאן – בכיתה א׳

השילוב של מערכת החינוך של ישראל עם הדמוגרפיה המשתנה במהירות מייצר אתגר ביטחוני לאומי בעל ממדים קיומיים.

כמחצית מילדי ישראל (ובהם ערבים, חרדים ותלמידים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית) מקבלים חינוך ברמה של עולם שלישי – והם משתייכים לקבוצות האוכלוסיה הגדלות בקצב המהיר ביותר. כאשר הם יהפכו למחצית מהמבוגרים, ובהמשך לרוב, הם יוכלו לקיים רק משק ברמה של עולם שלישי. משק שלא יוכל לתחזק מערכות בריאות, רווחה, או צבא ברמה של עולם ראשון הדרוש להישרדותה הפיזית של מדינת ישראל.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל11 מתוך 22

המחיר התעסוקתי – והלאומי – של מעט חינוך והרבה תמיכות

ככל שישראל התפתחה, הסיכוי של גברים בעלי השכלה נמוכה יחסית להיות מועסקים צנח. בעוד שהיצע הגברים בעלי 0-8 שנות לימוד בלבד ירד מכמעט שני שלישים (63%) מהגברים בגילי העבודה העיקריים (35-54) ב-1970 ל-4% בלבד ב-2024, הביקוש לעובדים מסוג זה כמעט והתאדה במהלך התקופה. התוצאה היתה קריסה בשיעורי התעסוקה שלהם.

בניגוד לתפיסה הרווחת אצל רבים, שיעורי התעסוקה של גברים חרדים בישראל היו פעם גבוהים למדי. במהלך השנים ירדו שיעורי התעסוקה של הגברים החרדים מלמעלה מ-80% בשנת 1979 (השנה המוקדמת ביותר שלגביה קיימים נתונים כאלה) לכ-60% בשנים האחרונות. צניחה זו נבעה מזינוק בסובסידיות, בקצבאות ובתמריצים אחרים לאי-עבודה, לצד חינוך שהתאים פחות ופחות למשק מודרני (לאחר כיתה ח' כמעט כל הבנים החרדים מפסיקים ללמוד אפילו את מעט לימודי הליבה שקיבלו לפני כן.

הבעיה היא שבעוד ששיעורי התעסוקה של החרדים דומים לאלה של גברים בעלי 0-8 שנות לימוד בלבד, קבוצת בעלי 0-8 שנות לימוד הולכת ונעלמת ואילו האוכלוסיה החרדית גדלה באופן אקספוננציאלי. חלקם של החרדים בקרב גברים בני 35-54 ב-2024 (8.2%) היה גדול פי שלושה וחצי מחלקם ב-1979 (2.3%).

זהו תוואי שאינו בר-קיימא.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight

הבעיה היא שבעוד ששיעורי התעסוקה של החרדים דומים לאלה של גברים בעלי 0-8 שנות לימוד בלבד, קבוצת בעלי 0-8 שנות לימוד הולכת ונעלמת ואילו האוכלוסיה החרדית גדלה באופן אקספוננציאלי. חלקם של החרדים בקרב גברים בני 35-54 ב-2024 (8.2%) היה גדול פי שלושה וחצי מחלקם ב-1979 (2.3%).

זהו תוואי שאינו בר-קיימא.

העמוד המלא כ-PDF

האיום הכלכלי-חברתי על ישראל12 מתוך 22

המחיר האקדמי של חינוך חסר – אין קיצורי דרך

שיעור היהודים החילונים בגילי העבודה העיקריים המחזיקים בתארים אקדמיים הוא גם גבוה וגם עולה. למרות שמספר גדל והולך של חרדים מנסים את המסלול האקדמי, מעטים מצליחים להתגבר על המחסור בלימודי ליבה שלא קיבלו בילדותם.

אף שהם נוטים להירשם למכללות שרמתן האקדמית נמוכה בהרבה מזו של המוסדות האקדמיים המובילים בישראל, שיעורי הנשירה של החרדים גבוהים במיוחד. כתוצאה מכך, שיעור הגברים והנשים החרדים בעלי תארים אקדמיים נמוך מאוד, ובקרב הגברים הוא כמעט שלא השתנה במהלך שני העשורים האחרונים.

אין קיצורי דרך בחינוך. בניגוד לטענות המושמעות, רק המוכשרים ביותר יכולים להשלים כבוגרים ידע שנמנע מהם כילדים. לנוכח הגידול המהיר מאוד של החברה החרדית, ההשלכות הופכות לסוגיה לאומית קריטית: המיומנויות של כוח העבודה העתידי של ישראל מעוצבות – ומוגבלות – עשרות שנים לפני שילדים אלה מצטרפים לשוק העבודה.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל13 מתוך 22

לא רק ילודה - גם מאזן המעברים בין זרמים מגדיל את החברה החרדית

89% מקרב מי שגדלו כחרדים נשארים חרדים גם בבגרותם, ורק 11% עוזבים את הקהילה. יתרה מכך, בעוד שיותר מ-50,000 עוזבים את החברה החרדית, יותר מפי שניים מצטרפים אליה. כאשר שיעורי ההישארות בקרב החרדים יציבים יחסית סביב ה-90% בשני העשורים האחרונים, עודף המצטרפים על העוזבים מדי שנה יוצר גידול נטו באוכלוסיה החרדית. להשפעה דמוגרפית זו מצטרפים פערים עצומים בפריון הילודה, כאשר לחרדים יש בערך פי שלושה ילדים כמעט מכל קבוצות האוכלוסיה האחרות בישראל.

ליהודים דתיים ולמסורתיים שיעורי הישארות נמוכים במידה ניכרת מאלה של החרדים והחילונים. רוב העוזבים את שתי הקבוצות נעשים פחות דתיים. עם זאת, פריון הילודה הגבוה יותר, ביחד עם המצטרפים לזרמים אלה, מקזזים במידה רבה את הירידה בגודלם שהיתה מתרחשת אלמלא כן.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל14 מתוך 22

פערי פריון הילודה שמעצבים את ישראל של מחר

מאז מגפת הקורונה ירד פריון הילודה בשיעורים דו-ספרתיים בכל קבוצות האוכלוסיה הגדולות, למעט אחת. פריון הילודה של החרדים עלה בתקופה זו – והוא גבוה בלמעלה מ-80% מזה של יהודים דתיים, גבוה ביותר מפי שניים מפריון הילודה של המוסלמים (היורד במהירות זה שני עשורים), וגבוה פי שלושה (!) מפריון הילודה בקרב ארבעת הזרמים הדתיים האחרים.

המשמעות אינה רק שההרכב של אוכלוסיית ישראל משתנה. יכולתה העתידית של המדינה להישאר חלק מהעולם הליברלי והמפותח תלויה, יותר ויותר, בשאלה האם הילדים החרדים יקבלו לימודי ליבה ברמה שתקנה להם כישורים להתקיים בכבוד במשק גלובלי ולהבין את עקרונות היסוד של דמוקרטיה ליברלית.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל15 מתוך 22

פי ארבעה בשני דורות

חלקם של החרדים באוכלוסיה מוכפל כל 25 שנה. לדוגמא, בעוד שהחרדים מהווים רק 6% מבני 50-54, נכדיהם מהווים 26% מהפעוטות. זהו גידול של פי ארבעה בתוך שני דורות בלבד.

לשינוי דמוגרפי במהירות ובהיקף כזה יש השלכות עמוקות על עתיד המדינה. הילדים שמניעים את השינוי כבר נולדו, והחינוך שהם מקבלים היום יקבע אם יוכלו להיות רופאים, מהנדסים, מדעני מחשב ואנשי מקצוע מיומנים להם תזדקק ישראל והחברה החרדת עצמה. המשך מניעת החינוך שהיה מאפשר לחרדים לבחור במסלולים אלה דוחף את ישראל לתוואי לאומי שאינו בר־קיימא בטווח הארוך.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל16 מתוך 22

אל-אשר תלך ירושלים, תלך ישראל?

בשנים 1995-2019, ירושלים, בית שמש, ערד וגבעת זאב רשמו את הירידות הכלכליות-חברתיות הגדולות ביותר (שלושה אשכולות) מבין יותר מ-200 הרשויות המקומיות בישראל. ירידות אלה ממחישות כיצד שינויים בהרכב האוכלוסיה, בחינוך, בתעסוקה ובהכנסה יכולים לשנות את המסלול הכלכלי-חברתי של ישוב מן היסוד.

ממדי השינויים ניכרים היטב בירושלים. בין 1988 ל-2025 ירד חלקם של תלמידי בתי הספר היסודיים בזרם הממלכתי-עברי מ-33% ל-9% בלבד. ב-2025 היו הערבים 37% מתלמידי בתי הספר היסודיים בעיר, והחרדים 41% נוספים.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל17 מתוך 22

כשהרוב הופך למיעוט בתוך דור – סיפורן של שלוש ערים (וישראל העתידית?)

קצב השינויים הדמוגרפיים בשלוש הערים האחרות שירדו הכי הרבה בדירוג הכלכלי-חברתי, בית שמש, ערד וגבעת זאב, היה יוצא דופן. בתוך 26 שנה בלבד, התלמידים בזרמים הממלכתי והממלכתי-דתי עברו מרוב גדול למיעוט זניח בכל אחת מהערים. ב-2026, הרוב המכריע בכל שלושת היישובים הוא של תלמידים חרדים, שמרובם מונעים את לימודי הליבה הנדרשים לעצמאות כלכלית ולהבנת זכויות וחירויות אזרח בסיסיות.

לערים אלה יש כיום את מדינת ישראל שתומכת בהן כלכלית ומגנה עליהן בטחונית. מי יתמוך בישראל ויגן עליה כאשר המדינה כולה תתחיל להידמות לערים אלה?

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל18 מתוך 22

סכנה של ספירלת קריסה

מכתב האזהרה מה-24 במאי 2024 נחתם על ידי 130 מהכלכלנים המובילים בישראל, ובהם פרופסורים בכירים באוניברסיטאות, דיקנים, ראשי גופים מקצועיים בעבר ובהווה וכלכלנים בעלי ניסיון עשיר בשירות הציבורי.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל19 מתוך 22

עזיבת הרופאים – מזמן כבר לא סוגיה תאורטית

הגירת רופאים הופכת את בריחת המוחות מישראל לאיום ישיר על מערכת הבריאות. היחס בין מספר הרופאים הישראלים במדינות OECD לבין מספר הרופאים בישראל עלה כמעט פי שלושה בתוך שני עשורים בלבד. במקביל, מספר הרופאים שעלו לישראל נמצא בירידה במהלך שני העשורים האחרונים.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל20 מתוך 22

כשהתקוה יורדת, העזיבה מזנקת

מ-2009 עד 2022 (למעט 2020, שנת מגפת הקורונה), מספר הישראלים ילידי ישראל שעזבו או חזרו לארץ בכל שנה היה יציב יחסית, כאשר המספר השנתי של העוזבים היה גבוה ב-43% ממספר החוזרים.

ניסיון ההפיכה המשטרית שהחל בינואר 2023, ולאחריו המלחמה הרב־זירתית שפרצה בעקבות המתקפה על ישראל ב־7 באוקטובר, לוו בזינוק עצום במספר הישראלים ילידי הארץ שעזבו את המדינה. הימשכות המלחמה וקידום ההפיכה המשטרית אל תוך 2024 תרמו לעלייה נוספת בהגירה לחו"ל, עד למצב שבו מספר העוזבים היה גבוה ב-160% ממספר החוזרים.

נתונים אלה מהווים תמרור אזהרה חמור באשר למידת האמון שיש לרבים בנוגע לעתידה של ישראל, להזדמנויות האישיות שלהם ולחוסן הלאומי. כאשר יותר ישראלים עוזבים ופחות חוזרים, במיוחד בעיצומה של מלחמה ולנוכח איום פנימי גובר על יסודותיה הליברליים-דמוקרטיים של המדינה, ישראל מסתכנת באובדן של אותם אנשים הדרושים כדי לבנות אותה מחדש ולקיימה.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל21 מתוך 22

בריחת המוחות הופכת לאיום אסטרטגי

העוזבים את ישראל הם בעיקר האנשים שהמדינה הכי פחות יכולה להרשות לעצמה לאבד. העזיבה נטו (עוזבים פחות חוזרים) בקרב ישראלים בעלי השכלה אקדמית, ובכללם מהנדסים, בוגרי תחומי מדע וטכנולוגיה (STEM) ורופאים, עלתה בחדות בשנים האחרונות. המשמעות היא סכנה מצטברת: ישראל מאבדת עובדים מיומנים, מקטינה את בסיס המס, ומצמצמת את ההון האנושי הדרוש להייטק, לבריאות, לאקדמיה ולביטחון.

בריחת המוחות הופכת הן לאיום כלכלי והן לאיום אסטרטגי על ישראל.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight
האיום הכלכלי-חברתי על ישראל22 מתוך 22

ארבעה יסודות של מתווה לעתיד בר־קיימא

מתווה ישראל 2.0 נובע ישירות מן הממצאים שהוצגו. האיום הכלכלי-חברתי על המדינה נובע מחינוך חלש בתחומי הליבה, מתעדוף תקציבי של אינטרסים מגזריים ואישיים על פני כיוונים ממלכתיים, מיכולת יצור מוגבלת ומשינויים דמוגרפיים מהירים שרק מחמירים את בעיות השורש.

לכן, המסגרת המוצעת מתחילה במערכת חינוך אחת הבנויה סביב תוכנית ליבה משודרגת, אחידה ומחייבת, לצד מעבר מסדרי עדיפויות תקציביים מגזריים, לממלכתיים. יש לעגן צעדים אלה באמצעות שינוי שיטת הממשל ובכינונה של חוקה.

לא ניתן להבטיח את עתידה של ישראל באמצעות תיקוני מדיניות נקודתיים. העברת ישראל לתוואי בר-קיימא מחייבת תפנית כוללת בעדיפויות הלאומיות.

העמוד המלא כ-PDF

Graph for insight

רוצים להישאר מעודכנים בשיח?
הרשמו לניוזלטר שלנו
בחרו שפה לקבלת עדכונים:

Error

Missing input fields

Please try again, or write to: info@shoresh.institute

תודה על הרשמתכם

על מנת לוודא קבלת מיילים ממוסד שורש, אנא הוסיפו את כתובת הדוא"ל outreach@shoresh.institute לרשימת אנשי הקשר. בהיעדר קבלת מענה, אנא בדקו את תיקיית ה"ספאם". ניתן להתיר חסימת המיילים ממוסד שורש באמצעות ההגדרות של תוכנת המייל.

ארעה שגיאה

ניסיון ההרשמה נכשל

אנא נסו שוב, או פנו אלינו ישירות אל: info@shoresh.institute