אחד המאפיינים המרכזיים של תהליכי צמיחה הוא יציבות רבת עשורים של התוואים ארוכי הטווח. מחזוריות עסקים מתפתחת סביב אותם תוואים, אך בסופו של דבר העדיפויות הלאומיות הן אלה הקובעות את גובה המסלול (תמ"ג לנפש, או רמת חיים לאומית) ואת השיפוע (המשקף את קצב הצמיחה הכלכלית). מבין שמונה המדינות בהן רמת החיים היתה דומה ביותר לזו של ישראל בתחילת שנות החמישים, ישראל הפכה לאחת ההמדינות בהן הצמיחה היתה מהירה ביותר. בשנות השבעים, לאחר מלחמת יום הכיפורים, העדיפויות הלאומיות של המדינה השתנו מאוד. מבין שמונה המדינות בהן רמת החיים היתה הדומה ביותר לזו של ישראל באמצע שנות השבעים, ישראל הפכה לאחת הצומחות האיטיות ביותר.

מילה אחת, יצירתיות, מכילה חלק ניכר ממהות הישראליות. בעוד שתרבות מושרשת, המאפשרת לאתגר כללים ותקנות, עלולה להיות בעייתית במישורים רבים, היא מהווה רכיב מרכזי בבסיס מיקומה יוצא הדופן של ישראל בצמרת העולמית בפריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות. מספר חתני פרס נובל ישראלים בתחומי המדעים יחסית לגודל האוכלוסיה, הוא מהגבוהים בעולם במאה הזו, ובה בעת מספר הפטנטים הבינלאומיים של ישראלים (יחסית לגודל המדינה) מציב את ישראל בין המובילות בעולם. הכרה בינלאומית רחבה במיקומה הגבוה של ישראל הוביל להשקעות זרות ישירות בהיקפים עצומים בישראל. כשמדובר בהשקעות הון סיכון, הכרה זו מציבה את המדינה, ביחד עם ארה"ב, בליגה יחודית משלהן, הממוקמת כמעט מחוץ לגרף לעומת כל שאר המדינות.

ישראל מסמלת את האירוניה בהתגלמותה. יש בארץ אוניברסיטאות וחברות הנמצאות בחזית הידע האנושי. מנגד, קבוצות אוכלוסייה גדולות מאוד – וגדלות – נשארות מאחור, עם כלים ותנאים שאינם מתאימים לעבודה במשק מודרני. כתוצאה מכך, פריון העבודה – הכמות המיוצרת הממוצעת לשעה בישראל – נמוך מזה של מרבית המדינות המפותחות.

בנוסף, פריון העבודה בישראל הולך ונסוג ממדינות ה-7G המובילות מאז אמצא שנות השבעים, כשהפער בין ה-7G לישראל גדל ביותר מפי שלושה במהלך התקופה. ככל שישראל נסוגה לאחור, גדל הקושי לשמר בארץ את הישראלים המשכילים והמיומנים ביותר, אותם אנשים עם חלופות בחו"ל שישראל הכי זקוקה על מנת להישאר מדינה מפותחת בעלת יכולת להגן על עצמה באחד האזורים המסוכנים בעולם. בריחת המוחות מישראל אמנם לא הגיעה לרמות משבריות, אך מימדיה גבוהים וגדלים במשך העשורים האחרונים. להמשך תוואי הפריון המופיע בגרף במשך מספר עשורים נוספים השלכות קיומיות על ישראל.

הישגי ילדי ישראל בשלושה תחומי ליבה (מתמטיקה, מדע וקריאה) נמצאים בתחתית העולם המפותח. הישגי דוברי הערבית בישראל (המהווים רבע מהילדים בארץ) נמצאים מתחת למדינות עולם שלישי – ואף מתחת למרבית המדינות המוסלמיות – כשרוב החרדים (כחמישית מכלל הילדים) אינם לומדים את החומר ואינם משתתפים במבחנים. שתי קבוצות אלה לבדן מהוות כמחצית מהילדים בארץ, ואליהן מתווספים הילדים הרבים בפריפריה הגאוגרפית והחברתית בישראל שאף הם מקבלים חינוך ברמה של עולם שלישי. כשכמחצית מילדי ישראל מקבלים השכלה של עולם שלישי – והם שייכים לחלקי האוכלוסיה הגדלים במהירות הרבה ביותר – זו לא תהיה אוכלוסיה שתוכל לתפעל משק עולם ראשון כשתגדל, עם כל המשתמע מכך על יכולתה העתידית של ישראל להגן על עצמה.

מניעת לימודי ליבה מלאים מילדים חרדים מתבטאת אחר כך בשיעורי נשירה מהמסלול האקדמי של יותר ממחצית הנשים החרדיות ויותר משלושה רבעים מהגברים החרדים שאינם מסוגלים לסיים תואר אקדמי. בשל כך, רק ל-12% מהחרדים הישראלים יש תואר אקדמי – לעומת 25% בקרב החרדים האמריקאים, המחויבים על פי חוק ללמוד מקצועות ליבה. אין קיצורי דרך בחיים. מעטים הילדים היכולים לדלג על השכלה טובה ולהפוך בבגרותם לרופאים, מהנדסים, ויתר המקצועות להם נזקק משק עולם ראשון. כשהתחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא שכמחצית מילדי ישראל יהיו חרדים בעוד שני דורות בלבד, ההשלכות הקיומיות של השילוב בין דמוגרפיה לחינוך לוקה, הניתן לשיעור כה גבוה של ילדי ישראל, הינן ברורות למדי.

כבר כעת, מחצית מהמבוגרים בישראל כה עניים שהם שאינם מגיעים אפילו למדרגת מס ההכנסה הנמוכה ביותר ואינם משלמים מס הכנסה כלל. 92% מסך הכנסות המדינה ממס הכנסה שולמו על ידי 20% בלבד מהאוכלוסיה. אלה הם הישראלים המשכילים והמיומנים יותר – שאחוז הולך וגדל מקרבם מהגר מהמדינה. ב-2014,על כל אקדמאי ישראלי ששב ארצה, עזבו את הארץ 2.8 ישראלים בעלי תואר אקדמי. ב-2018 עלה שיעור זה ל-4.1.

כל הידע הנדרש להעלאת המדינה לתוואי כלכלי-חברתי שיאפשר סגירת פערים עם המדינות המובילות – במקום התוואי הנוכחי ההולך ומתרחק מהן – כבר נמצא בארץ. צריכים רק לשחרר את החסמים המונעים הנגשת הידע לכלל ילדי ישראל.

לשם כך, נדרשת רפורמה מערכתית דחופה במערכת החינוך הישראלית הכוללת קביעת ליבת לימודים אחידה ומשודרגת בהרבה מזו הקיימת, בכל בתי הספר בישראל – וחובה בכל הזרמים, כולל בבתי הספר של הזרם החרדי. בנוסף, על הרפורמה לכלול שינוי משמעותי באופן בו המדינה בוחרת, מכשירה ומתגמלת את מוריה – לצד שיפוץ כללי בתפקוד משרד החינוך, המהווה חור שחור תקציבי, עם בירוקרטיה ענקית המסמלת חוסר יעילות, כפילויות וניגודי עניינים מהותיים.

לישראל היסטוריה רבת שנים של פתרון בעיות ברגע האחרון כשגבה אל הקיר. סוגיית החינוך יותר נסתרת מהעין, ולכן לא ניתן לדחותה יותר. כשבעתיד, יהיו השפעותיה ברורות לעיני כל, לא ניתן יהיה לאתחל הכל מחדש, להפוך מבוגרים לילדים ולספק להם את החינוך שלו יזדקקו מאוחר יותר בחיים.