תוחלת החיים בישראל עלתה משמעותית בעשורים האחרונים. ככל שהמבוגרים נשענים על חסכונותיהם המוגבלים, הרי שתהליך זה, בצד הברכה שבו, עשוי להוביל לירידה ברמת החיים הממוצעת של האוכלוסייה המבוגרת. בנוסף, הגידול הצפוי בשיעור אוכלוסיית המבוגרים בישראל מתוך כלל האוכלוסייה צפוי להכביד על מערכות התמיכה באוכלוסייה המבוגרת. עם זאת, בעשור וחצי האחרונים עלו שיעורי התעסוקה של בני שישים וחמש ומעלה, כמו גם הכנסותיהם. במקביל, הפערים בין קבוצות אוכלוסייה בתוך האוכלוסייה המבוגרת התרחבו, שכן הגידול בתעסוקה התרכז בקבוצות החזקות יחסית.

לאור שינויים אלה, על מערכות התמיכה באוכלוסייה המבוגרת לעבור התאמות שיאפשרו התמודדות טובה יותר עם השינויים הדמוגרפיים ועם המגמות הכלליות בתעסוקה ובהכנסה של האזרחים הוותיקים. בפרט, יש לסייע לקבוצות האוכלוסייה החלשות יותר, אשר נסמכות יותר על מערכות הרווחה ופחות על הכנסה מעבודה, לצמצם את הפער בינן לבין הקבוצות האחרות. הגידול הדמוגרפי של האוכלוסיה החרדית, שנכון להיום אינה משתלבת באופן מלא בשוק העבודה, מאתגר במיוחד, שכן הוא צפוי להגדיל את הפערים בהכנסות האוכלוסיה המבוגרת בעתיד ולהקשות על מערכות הרווחה להתמודד עם פערים אלו.