מפנים זרקור אל בעיות השורש הפנימיות המאיימות על עתיד המדינה

קובעי המדינות המובילים של ישראל מציגים ממצאי מחקר של מוסד שורש

ראש הממשלה נפתלי בנט
ראש הממשלה נפתלי בנט

בשנת 2015 נפגשו חוקרי מוסד שורש, פרופ' דן בן-דוד, פרופ' איל קמחי וד"ר נעם גרובר, עם שר החינוך נפתלי בנט, והציגו בפניו סקירת-על לגבי מערכת החינוך והשפעתה הכלכלית-חברתית. במהלך המפגש החליט בנט להציג בעצמו – להורים, למורים ולמנהלים – חלק מהממצאים המצביעים על הקשר החזק שבין רמת לימודי המתמטיקה בתיכון ובין רמת השכר העתידי. הסרטון שצילמו הופץ על ידי בנט ומשרד החינוך באופן נרחב ברשתות החברתיות, ושימש חלק בקמפיין מוצלח לעידוד התלמידים לבחור ללמוד מתמטיקה ברמה הגבוהה ביותר שהם מסוגלים לה.

ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד
ראש המשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד

ראש הממשלה החליפי ושר החוץ, יאיר לפיד, מכיר היטב את ממצאי המחקר של מוסד שורש. לקראת ‏הבחירות בספטמבר 2019, נפגש לפיד עם נשיא מוסד שורש, פרופ' דן בן-דוד, כדי להתעדכן בממצאים ‏החדשים של שורש בנושא האתגרים ארוכי- הטווח העיקריים של ישראל בתחום הכלכלי-חברתי. לאחר מכן, ‏הפיק לפיד סרטון בסגנון "‏‎ TED Talk‏, מבט לעתיד" המבוסס כמעט לחלוטין על הממצאים והגרפים של ‏מוסד שורש‎.‎

זרקור מחקרי

פערי המחירים בין ישראל ל-OECD לא גדלו כפי שמראים חישובי ה-OECD

יוקר המחיה בישראל נמצא באופן קבוע במרכז השיח הציבורי. אולם השיח הציבורי אינו עוסק בשאלות כמו (1) למי משווים את יוקר המחיה בישראל ו-(2) למה משווים את המחיר של כל מוצר. שלוש גישות מתוארות כאן. שיטת ה-OECD משווה בין מחירים במדינה בודדת לבין המחיר הממוצע ב-OECD – אך שיטה זו, המבוססת על שערי חליפין, מעוותת את תמונת המחירים היחסיים בין מדינות ומטה את ההשוואות עם ה-OECD. לאור הקושי לקבוע במדויק את פערי המחירים בפועל בין מדינה בודדת לבין ממוצע של מדינות, כמו ה-OECD, מוצגות כאן שתי חלופות נוספות. הראשונה מחשבת את הפער בין המחיר של קטגוריית תצרוכת ספציפית לרמת המחירים הכללית בכל מדינה ומשווה את הפער הזה לפער הממוצע ב-OECD כדי לראות אם המחיר במדינה גבוה או נמוך במיוחד לעומת מחירים מקומיים אחרים. החלופה השניה לוקחת בחשבון את השכר ומשווה את מספר סלי התצרוכת שניתן לרכוש בעזרת השכר החציוני בכל מדינה לממוצע ה-OECD. למרות שלכל אחת מהשיטות חסרונות משלה, הן בכל זאת מצביעות על מספר קטגוריות תצרוכת בהן המחירים בישראל נראים גבוהים באופן יוצא דופן ובהן המדיניות צריכה להתמקד.

העלאת שכר המינימום מיטיבה עם הגברים ברמות השכר הנמוכות יותר מאשר עם הנשים באותן רמות שכר, ומגדילה את הפער המגדרי בשוק העבודה

השפעת שכר המינימום על השכירים: דוגמא מישראל

ברית לבנון, איל קמחי ודן בן-דוד
אוגוסט 2021

מדינות בעלות מודעות מפותחת לרווחת העובדים משתמשות במגוון אמצעי מדיניות כדי לתמוך בעובדים החלשים ביותר. שניים מבין האמצעים הנפוצים הם שכר מינימום ומענק עבודה. שני האמצעים נמצאים בשימוש בישראל. מחקר זה בוחן את ההשפעה של העלייה ההדרגתית בשכר המינימום בישראל בשנים 2006-2009 על השכר והתעסוקה של עובדים ברמות השכר הנמוכות. נמצא שהעלייה בשכר המינימום מביאה לעלייה בשכר העובדים, אולם השפעותיה על התעסוקה אינן אחידות. בקרב גברים ברמות השכר הנמוכות, עליית שכר המינימום מביאה לירידה בתנועה אל התעסוקה וממנה, כך שפחות עובדים מפסיקים את תעסוקתם ופחות עובדים מצטרפים למעגל התעסוקה. בקרב נשים, לעומת זאת, ניכרת עלייה בהסתברות להפסיק את התעסוקה ללא שינוי בהסתברות להצטרף למעגל התעסוקה. מכאן שהעלאת שכר המינימום מיטיבה עם הגברים ברמות השכר הנמוכות יותר מאשר עם הנשים באותן רמות שכר, ומגדילה את הפער המגדרי בשוק העבודה. מתבקשת מדיניות נלווית שתתמוך באופן דיפרנציאלי בנשים בעלות השכר הנמוך ביותר.

זרקור וידאו

צפו בהרצאתו הלא-קונבנציונלית של נשיא מוסד שורש, פרופ' דן בן-דוד

(עברית, אנגלית)

הפוליטיקה הישראלית מובילה את ישראל במשך עשרות שנים היישר אל הקרחון. האסון הכלכלי מנגיף הקורונה והזנחת מערכת הבריאות הם רק קצה הקרחון. תשתיות תחבורה וחינוך רעועות חונקות את פריון העבודה (התוצר לשעת עבודה) – שהוא כבר מהנמוכים במערב – הקובע את שכרנו. למעשה, הפער בפריון העבודה בין המדינות המובילות לבין ישראל גדל יותר מפי שלושה מאז שנות השבעים. כאשר כמחצית מילדי ישראל, השייכים לחלקי האוכלוסיה הגדלים הכי מהר, מקבלים היום חינוך ברמה של עולם שלישי, הסוגיה של שמירה על משק מודרני בעתיד – תנאי הכרחי להישרדות פיזית באזור המסוכן בעולם – מתחילה להוות איום ממשי על קיומה העתידי של ישראל.

ההרצאה ניתנה על רחוב ירושלמי מול בית ראש הממשלה. היא הוזמנה על ידי מארגנים מהמחאה ובהסכמתם שהיא תספק ניתוח מקצועי מבוסס נתונים מהסוג שמוסד שורש נותן לשרי ממשלה ולמנהיגים באופוזיציה על הבעיות הכלכליות-חברתיות הקיומיות של ישראל. ההרצאה מתמקדת בשינויים הפנימיים שעברה ועוברת המדינה, היקפם, מידת ההשפעתם, ועל הצורך לבצע שינויים משמעותיים בעדיפויות הלאומיות כל עוד חלון ההזדמנויות הלאומי עדיין פתוח.

תובנות

למידע נוסף על אתגרי השורש הקיומיים הפנימיים, קראו את פרסומנו, ראו את סרטי הוידאו – וסייעו בהפצת הממצאים

התנדבו

התנדבות

סייעו בהנגשת ממצאי שורש
לאחרים שאכפת להם מישראל
ומעתיד המדינה. כתבו לנו:
friends@shoresh.institute

עקבו אחרינו בפייסבוק

תודה על הרשמתכם

על מנת לוודא קבלת מיילים ממוסד שורש, אנא הוסיפו את כתובת הדוא"ל info@shoresh.institute לרשימת אנשי הקשר. בהיעדר קבלת מענה, אנא בדקו את תיקיית ה"ספאם". ניתן להתיר חסימת המיילים ממוסד שורש באמצעות ההגדרות של תוכנת המייל.

ארעה שגיאה

ניסיון ההרשמה נכשל

אנא נסו שוב, או פנו אלינו ישירות אל: info@shoresh.institute

הורדה
ישראל זקוקה לשורש ושורש זקוק לכם! תמכו בעבודה החיונית שלנו