עוד בטרם המשבר החוקתי, החסם העיקרי להתפתחות ענף ההייטק, מנוע הצמיחה העיקרי של ישראל, היה המחסור בכוח אדם מיומן, מקצועי ויצירתי. בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, שיעור בוגרי התארים המתקדמים בתחומי המדעים וההנדסה בישראל נמוך ונמצא במגמת ירידה. בשנים האחרונות חל אמנם גידול בשיעור המתקבלים ללימודי תואר ראשון במקצועות אלו ובשיעור המסיימים, אולם אין זה ודאי שמגמה זו תימשך, ללא הרחבת התשתית הפיזית והאנושית שתאפשר קליטה של סטודנטים נוספים.

לאור הירידה בציון הפסיכומטרי הממוצע של המתקבלים ללימודים אקדמיים במדעים והנדסה, ייתכן שצוואר הבקבוק של עובדים מתאימים לענף ההייטק נמצא דווקא במערכת החינוך. ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים מצביעים על כך שנדרש שיפור מהותי באיכות ההשכלה המוענקת לילדי ישראל בכל השלבים של מערכת החינוך.

המשבר החוקתי ב-2023 גרם לאי וודאות שפגעה בהשקעות בענף ההייטק ולחיפוש אלטרנטיבות של יזמים ועובדים מחוץ לישראל. עדיין מוקדם מכדי להעריך במדויק את ההשפעה של המלחמה, אך בהנחה שהמצב בענף יחזור במוקדם או במאוחר לקדמותו, האלטרנטיבות של עובדי הייטק מחוץ לישראל עשויות אף להחמיר את בעיית המחסור בעובדים.

רמת הידע הממוצעת של ילדי ישראל במתמטיקה, מדע וקריאה נמוכה מהרמה בכל מדינה מפותחת אחרת, וזאת גם ללא הילדים החרדים במדינה, שמרביתם אינם לומדים את החומר ואינם משתתפים בבחינות. כמחצית מילדי ישראל מקבלים היום חינוך ברמה של עולם שלישי והם משתייכים לקבוצות האוכלוסיה בעלות קצב הגידול המהיר ביותר במדינה. ביטויים לתהליך הדמוגרפי-חינוכי הזה כבר החלו לבוא לידי ביטוי בציבוריות הישראלית – לאחרונה בבחירות שנערכו בנובמבר 2022 שהביאו להקמת הממשלה הקיצונית ביותר בתולדות המדינה, שחותרת תחת יסודות הדמוקרטיה. אם תמונה זו לא תשתנה, ההשלכות ארוכות הטווח על עתידה של ישראל יהיו קיומיות.